פסק-דין בתיק ע"א 11212/07

1.         בין הצדדים נכרת ביום 5.10.06 הסכם לפיו מכרה המערערת (להלן - " המוכרת") למשיבים (להלן - " הקונים") דירה בת שלושה חדרים הנמצאת ברחוב שדרות הרצל 18 בירושלים והרשומה בגוש 30138 חלקה 129 תת-חלקה 35 (להלן - " הדירה"). על-פי ההסכם, מועד מסירת החזקה לקונים נקבע ליום 5.1.07, בכפוף לקיום התחייבויות הקונים וכנגד תשלום מלוא התמורה.

2.         ביום 12.2.07 הגישה המוכרת לבית משפט השלום בירושלים תביעה בסדר דין מקוצר ובה תבעה לחייב את הקונים לשלם לה סכום של 140,250 ש"ח, על יסוד הטענה כי הקונים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו למוכרת את התשלום האחרון בסך 18,000 דולר ולפיכך הם חייבים לה סכום זה בתוספת פיצוי מוסכם בסך 15,000 דולר.

הקונים הגישו בקשת רשות להתגונן (בש"א 2760/07) בה טענו, כי הקדימו תשלומים לפנים משורת הדין ומכיוון שלא הוסרה הערה הרשומה על זכויות המוכרת, לא קמה חובתם לשלם את התשלום האחרון.

3.         בדיון שהתקיים ביום 10.5.07 בבקשת הרשות להתגונן, לפני כב' הרשם א' פוני, הגיעו הצדדים להסדר פשרה. יצוין, כי אותה עת היתה המוכרת מיוצגת על-ידי עו"ד וולושין (כאשר לענין חוזה המכר היא היתה מיוצגת על-ידי עו"ד דניאל למברג). בדיון הנ"ל הודיעו הצדדים כי הגיעו לידי הסדר פשרה שכלל את ההבנות הבאות:

א.         הקונים שילמו במעמד החתימה על הסכם הפשרה סך של 14,147 דולר והמוכרת ועו"ד למברג אישרו קבלת שיק על הסכום האמור;

ב.         השיק הנ"ל הופקד בנאמנות בידי עו"ד למברג, אשר אמור להעביר את תמורתו למוכרת עם מסירת החזקה, למעט סך של 10,000 ש"ח אשר יושאר בידיו הנאמנות של עו"ד למברג עד לרישום הזכויות בדירה על שם הקונים;

ג.          החזקה תימסר לקונים לא יאוחר מיום 19.5.07, כשהדירה נקיה מכל אדם וחפץ, למעט המחובר דרך קבע כגון: ארונות קיר, הסקה, מזגן, "והכל ככתוב בהסכם המכר";

ד.         אם עד למועד הפינוי לא יהיה בידי המוכרת אישור על סילוק חובות שונים, יוסיף עו"ד למברג ויחזיק בסכום הנ"ל עד אשר יתקבל אישור על סילוק כל החובות;

ה.         רישום הזכויות יתבצע בתוך 30 יום על-ידי עו"ד למברג ואם הרישום לא יתבצע מסיבות התלויות במוכרת ואם המוכרת לא תפנה את הדירה עד למועד שהוסכם עליו, הדבר ייחשב כהפרה יסודית על-פי הסכם המכר "על כל המשתמע מכך".

בסעיף 7 להסכם הפשרה הוסכם כדלהלן: "לצדדים זכות להודיע לבית המשפט תוך 7 ימים מהיום האם הסדר זה ממצא [כך במקור] את כל טענותיהם ו/או זכויותיהם לתביעות בגין ביצועו של הסכם המכר".

לבקשת הצדדים ניתן להסכם האמור תוקף של "החלטה ופסק דין". כב' הרשם הוסיף בהחלטתו, כי: "במידה ותוך 7 ימים מהיום לא תוגש כל הודעה מטעם מי מהצדדים לגבי חזרתו מהסכם פשרה זה, הרי שלמבקשים [הקונים] תינתן רשות להתגונן לגבי יתר הטענות של המשיבה [המוכרת] ובעיקרן התביעה לתשלום הפיצוי המוסכם בגין הפרת החוזה המיוחס למבקשים". עוד החליט כב' הרשם, כי הקונים יהיו רשאים להגיש תביעה שכנגד כנגד המוכרת בגין טענותיהם להפרת הסכם המכר מצדה.

3.         ביום 17.5.07 הגיש עו"ד וולושין הודעה מטעם המוכרת ובה הודיע לבית המשפט כי ההסדר שהושג בדיון מיום 10.5.07 אינו ממצה את כל טענותיה ו/או זכויותיה של המוכרת בתובענה שהוגשה על ידה, "לרבות לקבלת פיצויים מוסכמים בשל הפרת חוזה המכר והפרשים הנובעים משינוי שער הדולר". לפיכך ביקש עו"ד וולושין בשם המוכרת להמשיך בניהול התובענה.

גם המוכרת, אשר פיטרה את עו"ד וולושין, פנתה לבית המשפט והודיעה, כי הסכם הפשרה הושג ללא הסכמתה ומבלי להיוועץ עימה וכי היא סובלת מבעיות נפשיות. להודעה זו, שהוגשה ביום 24.6.07, צירפה המוכרת אישורים רפואיים על מצבה הנפשי, מהם עולה, בין היתר, שהמוכרת לוקה בהפרעה נפשית קשה, לרבות בהפרעה דלוזיונאלית פרנואידית. בין לבין שכרה המוכרת את שירותיו של עו"ד פרבר, אך ימים ספורים לאחר מכן פיטרה גם אותו.

ביום 3.7.07 הגישה המוכרת הודעה נוספת לפיה הסכם הפשרה לא הוסבר לה ובמעמד כריתתו היא היתה מטושטשת ותחת השפעת תרופות. בהודעה זו טוענת המוכרת, שמסרה לעו"ד למברג את כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות וביום 16.5.07 מסרה לו גם מפתח ופינתה את הדירה. כיום ברור כי המוכרת לא פינתה את הדירה והיא מתנגדת לפינויה, כפי שיפורט להלן.

4.         לנוכח הודעותיה ובקשותיה של המוכרת התקיים ביום 8.7.07 דיון לפני כב' הרשם א' פוני. בדיון זה התייצבה המוכרת בעצמה מבלי שהיתה מיוצגת וחזרה על טענותיה כי לא הבינה את הסכם הפשרה מיום 10.5.07, כי ההסכם נעשה שלא על דעתה, כי הקונים חייבים לה סכום של 1,630 דולר וכי היא מוכנה לסיים את הפרשה לאחר שהקונים ישלמו את הסכום הנ"ל והסכום של 10,000 ש"ח (המוחזק אצל עו"ד למברג) ישולם לאחר רישום הזכויות בדירה על שם הקונים. המוכרת הוסיפה, כי היא מוותרת על כל תביעותיה האחרות וציינה, כי בהסכם המכר לא כתוב שהדירה כוללת מזגן. בא כוח הקונים ציין, בין היתר, כי הוא מבקש מבית המשפט שיינתן צו לפינוי המוכרת לאלתר מהדירה.

5.         בעקבות הדיון הנ"ל ניתנה ההחלטה נשוא הערעור דנן. כב' הרשם החליט, כי "יש להשאיר את הסדר הפשרה על כנו", שכן בדיון מיום 10.5.07 היתה המוכרת מיוצגת, ונכח בו גם עו"ד למברג; הואיל והמוכרת נהגה שלא בתום לב כאשר מצד אחד קיבלה את הכספים על-פי הסדר הפשרה ומצד שני היא מסרבת לפנות את הדירה ולמסור את החזקה בה לידי הקונים; וגם מכיוון שבהסדר הפשרה ובהחלטה שניתנה מיד לאחר מכן, נקבע כי ניתנת לקונים רשות להגן, כך שכל המחלוקות הכספיות תתבררנה על-ידי בית המשפט במסגרת התובענה העיקרית.

כב' הרשם פסק, בסעיף 13 להחלטה הנ"ל, כי "במידה והמשיבה [המוכרת] לא תפנה את הנכס לאלתר יהיו רשאים המבקשים [הקונים] להגיש את הסדר הפשרה לביצוע בלשכת ההוצל"פ על מנת לפנות את המשיבה מהדירה".

6.         בערעור טוענת המוכרת, שייצגה את עצמה, כי הסכם הפשרה מיום 10.5.07 "אינו תקין". הטענות בקשר לכך הן בעיקרן טענות כספיות וטענות הנוגעות למחוברים שעליה להשאיר בדירה. עוד נטען, כי ביום החתימה על הסכם הפשרה המוכרת היתה "חולה מאד" ומטושטשת וכי היא מטופלת מזה שנים בשל "מניה דיפרסיה ופסיכוטיות". כאמור, טענת המוכרת כנגד הסכם הפשרה היא, שהסכם זה פוגע בזכויותיה הכספיות. עוד נטען בערעור, כי המוכרת פינתה את הדירה ביום 16.5.07, אך כשהתברר לה שלא שולמו לה הסכומים שלטענתה מגיעים לה, היא חזרה לדירה "עם כמה פריטים בודדים שנתנו לי ידידים" והיא לא מסכימה לפנות את הדירה בלא לקבל את מלוא הסכום המגיע לה עבורה. בגדר כך גם הוגשו בקשות לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל ובסופו של דבר, משלא התקבלה במועד תשובת הקונים לבקשה בענין זה, אף עוכבו ההליכים.

המוכרת מבקשת, כי בית המשפט "לא יזרוק אותה" מהדירה בטרם תקבל את הסכומים המגיעים לה. מסעיף 7 לערעור עולה, כי מדובר ב- 2,000 דולר ועוד 10,000 ש"ח, וכתב הערעור מסתיים במילים "אבקש מכבוד בית המשפט לחייב את המשיבים בסכומים האמורים ובכך נביא לסיום הפרשה".